'עוד חוזר הניגון' שיח ולימוד משותף על ניגונים, בית וזיכרונות – פעילות בנושא זמירות שבת
פתיחה למנחה
שמתם לב לשירים שליוו את נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית באולימפיאדת פריז?
דריה אטמנוב בתרגיל הסרט לצלילי "שיר למעלות"
נבחרת ההתעמלות בתרגיל החישוק לצלילי "אחד אלוקינו'"
וצמד השחייניות האומנותיות לצלילי "שלום עליכם מלאכי השרת".
בחירות שהן לא רק ישראליות אלא מאד יהודיות!
בשנה מיוחדת ומאתגרת זאת אנו נוטים למצוא מקור של כח בחזרה לשורשים, למקורות המשותפים ולמשמעות.
אז מהן בעצם 'זמירות השבת'?
מנהג עתיק של משפחות רבות בכל תפוצות ישראל היה ועודנו להסב סביב שולחן השבת, ומעבר לאכילה המשותפת גם לשיר ביחד זמירות (שירֵי) שבת. פעילות משפחתית המתרחשת רק בשבת ולא בכל ארוחה משפחתית בימות החול.
ראו כיצד תאר את חוויתו המלחין והאתנומוזיקולוג הישראלי אנדרה היידו (חתן פרס ישראל 1997):
הייתי כבן 33 כאשר שמעתי בפעם הראשונה את שירתה של משפחה יהודית על יד שולחן שבת. התפלאתי: כיצד ייתכן שיש עוד דבר כזה בעולם? הרי אפילו בשנות נעורי בכפרי הונגריה קשה היה למצוא התכנסות כזו, שירה ספונטנית ובלתי מאורגנת. וכל זה בפריז! האדם המודרני התרחק מן השירה, אפילו החיילים אינם צועדים כבר בליווי שירה, וזִמרת שיכורי הפונדק נעשתה נדירה אף היא.
מארחיי הסבירו לי שאֵלו זמירות שבת שמילותיהן כתובות בסידור התפילה. מזה הבנתי שהפיוטים הללו עתיקים הם בוודאי. הלחנים, לעומת זאת, נראו לי חדשים הרבה יותר. כאשר הוזמנתי למשפחות אחרות (אף הם יהודים צרפתים ממוצא אלזסי) ראיתי שהלחנים מתחלפים קצת, ושלכל משפחה אוצר של כחמישה לחנים על אותו הפיוט. אז החלטתי שאם גם לי תהיה משפחה, אחבר גם אני לחנים משלי על הפיוטים הללו, וכך עשיתי כעבור מספר שנים.
מאתר הסִפרִיה הלאומית.
הזמירות (שירי השבת) הם מקבץ פיוטים שנכתבו ע"י פייטנים שונים בתפוצות ישראל מזרח ומערב בעיקר בין המאות ה־14 למאה ה־17!הפיוטים מודפסים בכל הסידורים ומאורגנים לפי שלש ארוחות השבת (סעודת שבת בערב, שבת בבוקר ושבת אחר הצהרים) בסדר קבוע.
הלחנים לעומת זאת מתחלפים – ניתן למצוא לחנים בלקניים, ערביים או מארשים צבאיים הכל לפי הסביבה בה גרו היהודים. יחד עם היהודי הנודד, נדדו גם הלחנים וכך לחנים מאוקראינה התגלגלו לאמריקה או לארץ. מעקב אחר גלגלו של הניגון הוא לא פעם שחזור תולדות המשפחה ששרה אותו!
לימוד בעקבות 'שלום עליכם'
רקע כללי עבור המנחה:
אחד השירים המפורסמים של שבת הוא פיוט 'שלום עליכם'. בניגוד לפיוטי שבת אחרים שהמשפחה שרה יחד סביב השולחן כחלק מארוחת השבת, את פיוט שלום עליכם שרים בזמן של 'מעבר' – כאשר חוזרים הביתה מבית הכנסת בערב שבת (שישי בערב). הפיוט מבוסס על אגדה ממסכת שבת (קיט ע"ב), המספרת שלאחר תפילת ערבית של שבת, שני מלאכי שרת מלווים את האדם בדרכו אל ביתו, וכאשר הם נוכחים לדעת שהכל בבית מוכן וערוך לשבת, הם מברכים את יושבי הבית. בני הבית משיבים להם בברכה ובהזמנתם אל הבית, ומבקשים את ברכתם.
וזו לשון המדרש:
רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר:
שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֵת לְבֵיתוֹ, אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע.
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מֻצַּעַת,
מַלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ,
וּמַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ;
וְאִם לָאו – מַלְאָךְ רַע אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ,
וּמַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ.
(בבלי, מסכת שבת דף קיט עמוד ב)
הצעה ללימוד משותף בעקבות הפיוט והמדרש:
שיח חופשי בקבוצה:
·מי מהמשתתפים מכיר את הפיוט? האם בביתו יש מסורת של שירת פיוט זה או פיוטים אחרים?
·שירו ביחד😊
קראו את המדרש עליו מבוסס הפיוט וחִשבו יחד:
·מדוע מיוחסת משמעות רבה כל כך להכנת הבית לשבת?
·מדוע השכר או העונש שהמלאכים מעניקים נוגע דווקא לשבת הבאה?
·ומה משמעותו של המאבק בין המלאכים, שבו האחד כופה על האחר להצטרף לברכתו בעל כורחו?
·המלאכים ממקדים את מבטם בשלושה פריטים בבית: נר, שולחן ומיטה. מה מייצגים שלושת חפצים אלו? האם יש קשר ביניהם?
תרגיל כתיבה:
פיוט שלום עליכם הוא פיוט 'למינלי' (נאמר בזמן של מעבר בין החוץ לבית, מעבר בין התפילה הקהילתית לזו המשפחתית).
·הזמינו את המשתתפים להיזכר ברגע של מעבר בחייהם. מעבר המתרחש מדי יום או אירוע חד פעמי בחייהם (דוגמאות: מעברים יומיים כמו יקיצה או הליכה לשינה, יציאה או כניסה לבית. מעברים שהם אירוע בחיי אדם כמו גיוס או שחרור מצבא, לימודים, פרידה מאדם אהוב או היכרות, מעבר דירה ועוד)
·חשבו מה פס הקול של הרגע הזה – איזה שיר נצרב עבורכם אסוציאטיבית לאירוע/זמן זה.
·שיתוף למי שמעוניין, אפשר גם לשיר את השירים.
תרגיל סיכום:
·הזמנה לקהל – כל אחד מוזמן לבחור לעצמו שני מלאכים שילוו אותו הביתה. את סוג המלאכים שהוא צריך – מלאכי פרנסה, מלאכי בריאות, מלאכי עצה טובה…
סיכום הלימוד עבור המנחה:
ההתמקדות בהכנה של הבית לכבוד השבת מבטאת את ההכרה בכך שנוכחותה של השבת תלויה מאוד בפרטים הטכניים הקטנים: האור, השולחן המסודר, הסדין הנקי. השבת תלויה בהתרחשות במרחב המוחשי המשותף. כדי שהשבת אכן תיכנס, אין די באמירת פסוקי הבריאה בטקס רב רושם (-תפילה בבית הכנסת); אלא יש לעצב את המקום הממשי בדרך שתבדיל את השבת מימות החול.
אברהם יהושע השל כתב כי השבת היא 'בניית מקדש בזמן'; התיאור כאן מדגיש כי הקמתו של מקדש כזה תלויה ביצירת מרחב מתאים. היחס הדרמטי שהמבחן מעניק להכנת הבית מבטא את העובדה שכניסת השבת אינה מתרחשת מעצמה; מאמצים ממשיים נדרשים כדי להבדיל את השבת מימי החול, כדי ליצור את המרחב והזמן שהאווירה המיוחדת של השבת יכולה להיווצר בו. תיאור המאבק בין המלאכים מעניק למבחן ממד מיתולוגי: גורלה של השבת מבטא את ניצחון הטוב על הרע, וכל זה תלוי במצבם של הנר, השולחן והמיטה.
[ הנר מייצג את השלום בבית, את האור הרוחני. השולחן הערוך מסמל הפרשת חלה, שפע, אכילה משותפת. והמיטה מסמלת את היחסים האינטימיים בין איש לאשתו. כך אולי ניתן לומר כי המלאכים הבאים אל הבית באים לבחון את מערכות היחסים של הבית, את הזוגיות והיחסים האינטימיים].
לאור זאת, אפשר להבין גם את הפנייה של המלאכים אל השבת הבאה. המאמץ לכונן את מרחב השבת הוא מאמץ מתמשך, אבל גורלה של כל שבת משפיע במישרין על השבתות שאחריה. כאשר ההכנה מצליחה ליצור נוכחות משמעותית של השבת, השבת הבאה הופכת לעובדה מוצקה, שכבר אין צורך לחלץ אותה מחדש מן החול. כשם שהמלאכים כופים זה על זה את דעתם, כך כל שבת כופה את עצמה על השבת שאחריה, וקובעת אם תהיה השבת הבאה עוד יום של חול או יום של אורה וברכה.
.(פרשנות מבוססת ע"פ דברי איתן אברמוביץ באתר ספר האגדה)
ועוד מילה על זמירות באופן כללי –
מוסיקה, ממש כמו ריחות, לוקחת אותנו לא פעם לזכרון מוחשי וחי. השירה עצמה יש בה כדי לתת משהו מאותו זיכרון וחזרה אל הרגע, אל ימים אחרים. זמירות שבת (שירה משותפת משפחתית)הם הזדמנות מיוחדת לצריבת זכרונות ותחושת שייכות. יוסי בנאי בשירו הספוג זיכרונות לבית אבא מזכיר את המפה על השולחן ופס הקול של הגעגוע שלו הן זמירות השבת. מה פס הקול של הגעגוע שלכם?
כתבה: יוכי נדבצקי, מחלקת הדרכה אגף פעילים צהר