שבחה של ארץ ישראל– שבעת המינים- מה הם מסמלים ומה הערכים התזונתיים שלהם.
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח', ח').
- חיטה: הדגן הראשון ברשימה, המסמל את יסוד מחיי האדם (הלחם) ואת מאמץ האדם.
מקור אנרגיה חיוני בשל תכולת הפחמימות המורכבות, החלבון וסיבים תזונתיים. - שעורה: קשורה לראשית החקלאות והיא הדגן שממנו מביאים את מנחת העומר.
דגן עמיד במיוחד, עשיר בסיבים, ויטמינים מקבוצה B ומינרלים, המסמל יכולת להתמודד עם אתגרים ולצמוח. - גפן (ענבים):סמל לשמחת חיים ויצירה, והיא המקור ליין המשמש לקידוש ולחגיגות.
הפרי עשיר בוויטמינים ונוגדי חמצון עוצמתיים, המסייעים במיוחד לבריאות הלב וכלי הדם ומשפרים את תפקוד המוח והזיכרון. - תאנה: העץ הראשון שמוזכר בתנ"ך (אדם וחווה), וכן סמל לשלום ולשלווה.
מקור מצוין לסידן וכמות גדולה של סיבים תזונתיים, ולכן מועילה במיוחד לפעילות העיכול. - רימון: נושא משמעות סמלית של שפע, פריון וצדיקות, כאשר לפי המסורת יש בו 613 גרגרים כנגד המצוות.
הוא אחד הפירות המובילים בנוגדי חמצון, ברזל ובעל השפעות אנטי-דלקתיות, התורמות לבריאות הלב. - זית: סמל לשלום, יציבות ואריכות ימים (עץ ירוק-עד), ושמן הזית שימש להדלקת המנורה ולמשיחת מלכים.
עשיר בשומנים חד-בלתי-רוויים בריאים ונוגדי חמצון ייחודיים, המפחיתים סיכון למחלות לב ומשפרים תפקוד מוחי. - דבש (תמר): סמל ליופי וזקיפות ("צדיק כתמר יפרח"), ופריו הוא הדבש המקראי.
נחשב לפצצת אנרגיה טבעית, עשיר בסיבים תזונתיים, אשלגן וברזל, ושומר על תכונותיו הבריאותיות המקוריות גם לאחר ייבוש.