השבת אבידה
בצידו של רחוב עולי הרגל ההיסטורי מימי בית שני, העולה מבריכת השילוח אל בית המקדש, התגלה בחפירות מבנה מדרגות מרשים בצורת פירמידה. קשה לקבוע באופן חד משמעי מה היה תפקידו שכן מעולם לא נמצא מבנה דומה לו, אך אחת האפשרויות היא כי מקום זה הינו "אבן הטוען" המקום אליו, כפי שמתואר במשנה ובגמרא (בבא מציעא), היו מגיעים בשלושת הרגלים אנשים אשר איבדו או מצאו אבידה. על האבן הזו היו מכריזים על האבידה וע"פ סימנים מקבלים אותה חזרה.
מצוות השבת אבידה, אחת מתוך 74(!!) מצוות שונות המתוארות בפרשת כי תצא (עשירית מכלל מצוות התורה) הינה מצוה ייחודית. איסור גניבה, רצח, דיני ממונות לכולם ניתן למצוא התייחסות גם במערכות חוקים של תרבויות ועמים אחרים, השבת אבידה היא ייחודית לתורה שלנו.
דברים פרק כב, א-ג
"לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם: הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיך.ָ וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ–וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ: לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם".
הביטוי "לא תוכל להתעלם" תמוהה, הרי ברור שאפשר ואפשר להתעלם מאבידה שחלפנו על פניה ואולי אפילו יותר קל להתעלם מאשר לטרוח ולאתר את הבעלים! ואם משמעות המילים 'לא תוכל' היא 'אסור לך להתעלם' כפי שמציעים פרשנים שונים, הרי שאפשר היה לכתוב זאת ישירות ובציווי: אל תתעלם !
למה מתכוונת התורה כשהיא אומרת "לא תוכל"?
ההסבר שהכי נגע לליבי הוא פירושו של ר' משה אלשייך (דיין בצפת במאה ה-15) וכך הוא כותב: "אמרה תורה לא תראה את שורו או את שיו נדחים והתעלמת מהם בטבעך כי כן דרך בני אדם, כי אם השב תשיבם כלומר השב פעם אחת ואח"כ תשיב פעם אחרת אם יצטרך כי בראשונה על הכרח צווי התורה ואח"כ אתה תשיבם מעצמך, כ"כ תחפוץ עשות רצונו כי עשית המצוה פעם אחת תגרור להיטיב לבך לעשות' פעם שנית… שכ"כ תהי' מושרש ומלומד במצוה שמעצמך לא תוכל להתעלם…".
כלומר אחרי שתעשה את המצווה שוב ושוב היא תהיה חלק ממך, חלק מהאופי שלך, כך שלא תוכל עוד מעצמך להתעלם מהאבידה.
במילים אחרות אומר האלשייך מצווה זו של השבת אבידה היא מצווה שמחנכת אותך ומעצבת אותך להיות 'אדם שלא יכול להתעלם'; אדם שכשהוא רואה מצוקה של האחר אינו יכול לאטום את ליבו או לכסות את עיניו מראות, הוא מושיט יד כפי יכולתו.
שנזכה להיות אנשים ונשים כאלה, שפשוט לא יכולים להתעלם.
(נכתב ע"י יוכי נדבצקי, מחלקת הדרכה אגף פעילים בצהר)