מה שבא בקלות – הולך בקלות
להדפסה לחצו כאן
כמעט כל אחד יודה בכך שתהליכים אמיתיים, כאלו שמחזיקים מעמד לאורך זמן, הם אלו שבאים לאט ובתבונה, בסבלנות ובחכמה. למרות זאת כולנו ממשיכים לשמוע גם את הקול השני, זה שאומר שאולי הפעם, מאחורי הסיבוב הבא, מחכה ה'מכה הגדולה', זאת ש'תעיף' אותנו, אבל באמת, ושתשנה את התמונה בבת אחת.
מאבק הכוחות הזה לא נולד היום וגם לא אתמול.
על שפת ים סוף, רגע אחרי ההצלחה הגדולה ועשרת המכות שלאחריהם עם עבדים קטן ועקשן יוצא לחירות ושובר את מסך הברזל של האימפריה המצרית האדירה, מתחזקת אצלם התחושה שהם הצליחו לעשות את זה, ובגדול. אי אפשר לתאר במילים את שכרון החירות של העם שיוצא ביד רמה לאורו של שחר חדש שעולה על ההיסטוריה, כמאמר הרב קוק: "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו"! (מגד ירחים)
אך כאן מגיע הקטע הסבוך; הרגע שבו התחושה אומרת שצריך "למנף את ההצלחה" ולעשות את הצעד וחצי הנוספים ולהיכנס ישר לארץ ישראל, מלחמה, ניצחון, בית מקדש, גאולה והנה משיח בא. לכאורה זהו הדבר ההגיוני, אך יש כאן טעות שעלולה להביא לנפילה גדולה ומהירה. כמו מגדל קלפים הכל יתמוטט ובסוף ביד יישאר רק אויר.
קשה מאד להסביר את המסלול שבוחר ריבונו של עולם להוביל בו את עם ישראל ביציאה ממצרים. הרי הכל היה יכול להיות כל כך פשוט ומהיר: חוצים את ארץ פלישתים. אם יש בעיות אז ממשיכים את רצף הניסים, עוד כמה מכות, וזהו. נגמר הסיפור.
לשאלה מדוע א-לוקים לא מוביל את העם בדרך ארץ פלישתים אלא מוביל אותם למדבר עונה הפסוק: "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" (שמות יג' יז'). כלומר, החשיפה למלחמה ולכל מה שכרוך בה, בשלב מוקדם כל כך, עלולה להפחיד את העם הצעיר, ואז הם עלולים לקבל את ההחלטה לחזור למצרים.
אך ייתכן שיותר מכך מצוי בחלקו הראשון של הפסוק, זה האומר: "כי קרוב הוא" (שם). זה פשוט קרוב מידי. מהיר מידי. קל מידי וללא תהליך אמיתי ולכן זה לא ישרוד.
עם ישראל, לפני שהוא מגיע אל המנוחה ואל נחלת אבותיו, צריך לעבור תהליך. לא משהו שעוברים בארבעים שניות, אלא בארבעים שנה. צריך קצת מדבר, רעב, צמא, מלחמות עם אויבים מבחוץ ועם גורמים מבפנים, הכל כדי ללמוד ולהפנים את גודל התפקיד ואת עצמת השליחות.
ללא החיכוך והמאמץ העם לא יכיר את גודל המתנה שקיבל מאלוקיו: את הכוח שלו לצלוח את האתגרים ההיסטוריים, את העוצמה של עם מוסרי שבא לנצח ולהנחיל אמת גדולה לעולם כולו.
(נכתב ע"י הרב יאיר בינשטוק, רב קהילה באפרת)
תקציר הפרשה-
פרשת בשלח מתארת את יציאת בני ישראל ממצרים ואת הנסים הגדולים שאירעו להם בדרכם לחירות.
לאחר שה' הכה את מצרים במכת בכורות, פרעה משלח את העם, והם יוצאים לדרך עמוסה ברכוש רב שלקחו מהמצרים. ה' מוביל את העם בדרך ארוכה ומדברית לכיוון ים סוף. כדי למנוע מהם להתייאש ולחזור למצרים במקרה של קרב עם הפלישתים.
ה' מנהיג את עם ישראל באמצעות עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה. לאחר יציאתם, פרעה מתחרט ורודף אחריהם עם צבאו הגדול, והעם נקלע למלכוד בין ים סוף ובין המצרים. בני ישראל נבהלים וצועקים אל משה, אך משה משיב להם שישמרו על שקט ויחזו בישועת ה'. ה' מצווה על משה לנטות את מטהו על הים, והים נחצה לשניים ונוצרת דרך יבשה שבה עוברים בני ישראל בתוך הים. המצרים רודפים אחריהם, וה' משיב את המים והם טובעים בים סוף.
לאחר הנס הגדול, בני ישראל שרים את שירת הים המפורסמת כדי להודות לה' על ההצלה. בהמשך המסע במדבר, העם סובל ממחסור במים מתוקים וברעב, וה' מספק להם מן (לחם מן השמיים) בבוקר ושלו בערב.
שבת שלום!!