פרשת "וַיֵרָא", הפרשה הרביעית בספר בראשית, פותחת בתיאור אברהם אבינו בן התשעים ותשע(!) היושב בפתח אוהלו אשר באלוני ממרא (ליד חברון), שלושה ימים אחר ברית המילה שלו ושל בנו ישמעאל, אברהם יושב וא־לוהים לפי המדרש בא לדרוש בשלומו.
השעה שעת צהרים והשמש קופחת ומסנוורת, כנראה אין הרבה אנשים בחוץ ואברהם מן הסתם כאוב מאד מהניתוח שעבר, אך הוא לא מוותר ויושב בפתח האוהל מבחוץ, כדי שאם במקרה יעברו אורחים פוטנציאלים הוא לא יפספס אותם.
ואז – הוא מרים עיניו והנה שלוש דמויות!
כאשר אברהם רואה את שלושת האנשים, למרות שהיה תחת התגלות א־לוהית, למרות גילו ולמרות מצבו הרפואי הוא רץ לקראתם משתחווה לפניהם ומבקש מהם שיסכימו ברוב טובם להיכנס ולהיות האורחים שלו!
קצת רקע שכדאי לקרוא
הכנסת אורחים – מה זה בעצם?
*הכנסת אורחים אינה מצווה מפורשת בתורה אך היא אחת הנגזרות החשובות של מצוות ו"אהבת לרעך כמוך". אנחנו מצווים לעשות חסד ולהכניס לביתנו אדם שאין לו היכן לאכול או לישון.
*הכנסת אורחים אל הבית דורשת מהמארח לפתוח את ליבו ללא תנאים מוקדמים, ללא ציפייה לגמול. לוותר במידה מסוימת על עמדת כח ולהיות פגיע יותר וחשוף יותר. לאפשר כניסה אל תוך עולמו. בהכנסת אורחים מתאפשרת פגישה אמיתית בין אנשים.
*בשנה האחרונה הפכו עשרות אלפי ישראלים, ועודם, פליטים בארצם. אנשים פרטיים, בתי מלון, קהילות תנועות נוער ועוד ועוד כולם נרתמו לפתוח את ביתם ואת ליבם.
*השנה האחרונה 'כפתה' עלינו' באופן עוצמתי את מצוות הכנסת אורחים במובן הפשוט של המילה, אך היא הביאה איתה גם הזמנה ובעיקר הזדמנות להתארח (או לארח) לא רק בביתו או בעירו של האחר, אלא גם בעולמו הרעיוני השונה. לא להסתגר בעולם הפוליטי, חברתי שלנו אלא לפגוש בלב פתוח קולות אחרים.
אז בואו נדבר על "הכנסת אורחים" בהשראתו של אברהם אבינו שרץ ממקום שבתו, בחוליו, כדי להזמין אל ביתו שלושה עוברי אורח אלמונים!
ניגע גם במשמעות הפשוטה של אירוח בבית וגם במשמעות העמוקה יותר – להתארח בעולם הפנימי של מישהו אחר.
איך להביא את המושג 'הכנסת אורחים' לידי ביטוי במפגש קידושישי – הנה כמה רעיונות!!!
א.נשיר ביחד
1.'צל ומי באר' | יורם טהרלב
מִי שֶׁרָעֵב יִמְצָא אֶצְלֵנוּ פַּת שֶׁל לֶחֶם
מִי שֶׁעָיֵף יִמְצָא פֹּה צֵל וּמֵי בְּאֵר
מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ נוֹפֶלֶת
חֶרֶשׁ יִכָּנֵס בַּדֶּלֶת
חֶרֶשׁ יִכָּנֵס וְעַד עוֹלָם יוּכַל לְהִשָּׁאֵר.
**יורם טהרלב כתב את המילים היפות האלו בעקבות חוויותיו כילד בקיבוץ יגור. ב 1945 פרץ הפלמ"ח למחנה המעצר בעתלית ושחרר את המעפילים שהיו שם. המעפילים הוברחו ישירות אל תוך קיבוצי הכרמל ונטמעו באוכלוסייה הצברית המקומית.
יורם טהרלב אז ילד בן שבע מתאר כיצד היו משאירים את הדלת פתוחה כדי שעולים יוכלו להיכנס לבתים בלילה, עבורם השאירו גם אוכל ובגדים. גם בחדר המגורים הקטן של הוריו התארחה במשך חודש עולה חדשה, עד שהועברה למקום אחר בארץ.
2.'האורח' | נעמי שמר
אִם בַּשַּׁעַר יֵשׁ אוֹרֵחַ
שֶׁנָּחַת מֵעֵבֶר יָם
מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ
בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם?
מה היחס לאורח בשיר?
במה מתבטא היחס אליו?
מה אנחנו יכולים לקבל על עצמנו עבור הפעם הבאה שיבוא אלינו אורח?
**נבקש מהמשתתפים לספר על חווית אירוח או התארחות
אורח מיוחד שהיה להם, או התארחות יוצאת דופן.
ב. נלמד ביחד
1.נקרא מתוך התנ"ך ו/או נמחיז בתיאטרון בובות / שחקנים מהקהל, את סיפור האירוח של שלושת המלאכים על ידי שרה ואברהם, בחבורות קטנות או במליאה.
(ניתן להדפיס לכל קבוצת לומדיםאו להקריא).
2.נבקש מהלומדים לסמן בטקסט הקצר את כל תיאורי הפעולה שמופיעים בו. לחילופין לקום/למחוא כף/לסמן בדרך אחרת בכל פעם שמופיע פועל (35 סה"כ!!!).
3.נשאל ונשוחח על הכנסת אורחים בקבוצות או במליאה- הנה רעיונות לשאלות:
1. במה התמקד אברהם במצוות הכנסת אורחים?
2. אברהם שחט שלושה פרים, הרבה מעבר לצרכיו הרגילים הכל בשביל האורחים. 3. מדוע ההשקעה בתנאים משמעותית בעיניכם?
4. מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו על איך צריך וכדאי להכניס אורחים?
5. נסו לדמיין ולחשוב בכנות מה הייתם עושים אם משפחה זרה היתה מתדפקת פתאום על דלת הבית שלכם בלי הכנה מוקדמת?
6. האם אירחתם אורח בשבוע האחרון? האם התארחתם? מה עשיתם עבור האורח כשהוא נכנס? האם הכנתם בשבילו משהו מיוחד? מה עשו עבורכם?
7. האם קל לנו להזמין אנשים לבית שלנו?
8. מדוע כן, מדוע לא ?
9. כיצד מרגיש מישהו שזקוק לעזרה ולהזמנה ולא מקבל?
10. קרה לכם פעם דבר כזה? ספרו מקרים. – איך הרגשתם?
11. רוב האנשים אוהבים לארח או לא?
סיכום:
הכנסת אורחים חשובה מאד, היא עשויה להציג אתגרים בפני המארח שהופכים אותה למעשה שאינו פשוט כלל לביצוע.ריבוי הפעלים מלמד אותנו על האופן שבו אברהם נהג לארח, בזריזות, ברצון, בכבוד. עם הרבה רצון יהיה לאורח נעים ונח ושכל צרכיו ימולאו, ללא שיפוטיות מי הם ומה מעשיהם של זרים אלו.
ג. נספר סיפור
ר’ נח, שתה ואכול
סיפור על הכנסת האורחים שקיים רבי אריה לוין.
☘ ר' אריה לוין חי בירושלים ונפטר בשנת 1969. איש עניו וצנוע שהיה נודע במעשי החסד שלו. נודע בכינוי 'רב האסירים' על שום שהיה נוהג במשך 25 שנה ללכת ברגל כל שבת כדי לבקר אסירים בבית הכלא ולעודד את רוחם בפרט את אסירי המחתרות ועולי הגרדום. קיבל את עיטור 'לוחמי המדינה'.
ר’ נח לוי (נח “קלעפפר”) הוא דמות ססגונית בירושלים. כל ימות השבוע הייתה פרנסתו בהדבקת כרזות ומודעות על לוחות העיר מטעם עיריית ירושלים. הוא עשה זאת כשהוא רכוב על אופני- משא, העמוסים דליי דבק ומודעות למעמסה, בעוד שביום השבת, היה לבוש שחורים וכאילו “נולד מחדש” והיה דורש בבית – הכנסת אשר בשכונת “זכרון משה” בירושלים.
אמרתי בליבי: ר’ אריה עסק כל ימיו במצוות הלווית המת וניחום אבלים. הדעת נותנת שר’ נח העוסק עשרות שנים בהדבקת מודעות אבל בחוצות – יש בידו לספר לי סיפורים אודותיו.
-המכיר הינך את ר’ אריה? שאלתיו.
-וכי יש מי שאינו מכירו? התפללתי עמו כל יום תפילת “ותיקין” באשמורת הבוקר בבית הכנסת “זהרי חמה” בשכונת “מחנה יהודה”.
-ושמא יש לך סיפור לספר לי אודותיו?
-לא!
-הכיצד, וכי לא שוחחתם בתום תפילה?
-לא היה לי שיח וסיג עמו.
-הייתכן?
– השיחה היחידה שהייתה חוזרת ונשנית בכל בוקר הייתה בכך, שמידי בוקר בתום התפילה היה מכריחני לסור לביתו, שם היה מכבדני בישיבה ליד שולחנו, מגיש לי תה וביסקוויט ואומר לי: “ר’ נח, הן עובד אתה עבודה פיסית כה קשה מדי יום ביומו, ועל כן אוסר אני עליך לעבוד מבלי שתשתה לפחות כוס תה תחילה…”
(מתוך “צדיק יסוד עולם” | שמחה רז)
להדפסת הסיפור לוחצים כאן
ד. נפעל ונשחק
1."כשבא אורח, מיד אני זוכר"
בעקבות סיפור אברהם והמלאכים, נכתוב (בקבוצות קטנות, או הורה וילד) חמישה כללים לאירוח חברים וזרים שאנו רוצים לאמץ. נקשט וניקח הביתה לתלות במקום מרכזי.
מסמך להדפסה, כל משפחה ממלאת, מקשטת ולוקחת הביתה
2.החבילה עוברת
המשחק המוכר בכל פעם שעוצרת החבילה פותחים שכבה, אם מסתתרת משימה או שאלה מבצעים וכן הלאה.
דוגמאות לשאלות:
-"הכנסת אורחים זה כיף". נכון/לא נכון
-"אני לא אוהב/ת כשמגיעים אורחים" נכון/לא נכון
– "אמא ואבא תמיד לחוצים לפני שאורחים מגיעים" נכון/לא נכון
-"הבית אצלנו תמיד מסודר כשמגיעים אורחים" נכון /לא נכון
-כשמגיע אורח, האם תתן.י לו את המיטה שלך הנוחה, או שהוא יישן בספה הקשה?
-איפה היית רוצה להתארח?
-כמה שקי קמח הביאה שרה?
-כמה מלאכים באו לאברהם?
-ספרו על אורח מיוחד שהיה לכם?
-מה צריך לעשות כדי שהאורחים ירגישו בבית?
-מי האיש שבתנ"ך שמארח אורחים גם כשהוא מרגיש לא טוב?
-מה נותן אברהם אבינו לאורחים שלו במדבר? (מים, צל, אוכל)
ה. פעילות קהילתית
1. לתאם מראש מפגש 'קידושישי' עם קהילה אחרת שכנה. למשל קהילה דתית מתארחת בקהילה חילונית וההפך. אירוח אנשים בעלי מוגבלויות או מאפיין אחר. פעילות משותפת כיפית של הכרות וסביב נושא השבת.
2. 'הכנסת אורחים' בתוך הקהילה:
א. לצוות זוגות של משפחות לפעילות של הכרות. כל שתי משפחות או יותר מקבלות סט קלפים בכל פעם מרימים קלף ועונים ביחד.
דוגמאות לשאלות:
לאיזה ארגון היית תורם מיליון שקל? / זיכרון ילדות ראשון? / מאכל אהוב? / איך נראה יום מושלם בעינייך? / מהי העצה הכי טובה שנתנו לך? / איזו מתנה היית רוצה לקבל? / מאכל שחוזר על עצמו בשולחן השבת של המשפחה? / מה מרגיע אותך? / באיזה ספר היית רוצה לחיות? / האדם עם הלב הכי גדול שאתה מכיר? / כמה זמן מהיום שלך אתה מבזבז/ת על שטויות?
לחצו להדפסת קלפי משחק
ב. לצוות משפחות לאירוח ארוחה במהלך השבת
ג. לשלוח מראש שאלון אישי, כל משפחה ממלאת על עצמה ובמפגש חדים חידות על אנשי הקהילה.
שתזכו לארח ולהתארח!
כתבה: יוכי נדבצקי, מחלקת הדרכה אגף פעילים צהר