קצת על רחל אמנו

רחל אמנו, אשתו האהובה של יעקב אבינו ואחת מארבעת האמהות של עם ישראל,
חיה חיים רוויי אהבה, ציפייה, קורבן ומסירות נפש.
סיפורה מתחיל בחרן, שם פגשה את יעקב לראשונה ליד הבאר כשהיא רועה את צאן אביה, לבן הארמי. יעקב התאהב בה מיד והסכים לעבוד עבורה שבע שנים, אשר חלפו בעיניו כִּימים אחדים מפאת אהבתו העצומה אליה.
אולם בליל החתונה רימה לבן את יעקב והחליף את רחל באחותה הבכורה, לאה.
רחל, באצילות נפש יוצאת דופן וכדי למנוע מאחותה בושה פומבית, מסרה ללאה את הסימנים הסודיים שקבעה מראש עם יעקב.
בעקבות המרמה, נאלץ יעקב לעבוד שבע שנים נוספות כדי לשאת גם את רחל לאישה.

חייה של רחל בבית יעקב היו מלווים בכאב עמוק ובעקרות ממושכת במשך שנים רבות, בזמן שלאה ושפחות המשפחה ילדו בנים בזה אחר זה.
רק לאחר שנים ארוכות של תפילות וציפייה, נפתח רחמה והיא ילדה את בנה הבכור, יוסף. לאחר שנים, כאשר עזבה המשפחה את בית לבן וחזרה לארץ כנען, הגיעה רחל אל קצה דרכה. במהלך המסע, סמוך לעיר בית לחם, תכפו עליה חבלי לידה קשים במיוחד. היא הספיקה ללדת את בנה השני, לו קראה בעודה גוססת "בן אוני" (בן צערי), ויעקב הסב את שמו לבנימין.
רחל נפטרה בדמי ימיה במהלך הלידה. יעקב בחר שלא לקבור אותה במערת המכפלה לצד שאר האבות והאמהות, אלא קבר אותה על אם הדרך, בדרך אפרת היא בית לחם, והציב מצבה על קבורתה.

מקום זה, המוכר כקבר רחל, הפך לאורך הדורות לסמל של נחמה ותפילה, ומייצג את דמותה של האם המבכה על בניה ומסרבת להתנחם עד שישובו מארץ אויב לגבולם.