ושמחת בכל הטוב
העין שלנו יש בה איזה נטיה מסויימת להתמקד בעיקר במה שאין. אולי בגלל שאנחנו רואים דרך השחור שבעין.
משום מה החסרון בולט לעינינו יותר ממה שכן נמצא. זהו כנראה טבע האדם. אך התורה מצווה אותנו לשנות את נקודת המבט.
בפרשה שלנו מופיעה מצוות ביכורים. ושם יש ציווי מיוחד. לשמוח! "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקרבך”.
לשמוח בכל הטוב משמעו בעיקר לא להפוך אותו למובן מאליו. לא להתרגל אליו. התורה מצווה את מביא הביכורים להודות על כך שהוא חי בארץ ישראל , למרות שיכול בהחלט להיות שלא הוא הגיע ממצרים לארץ, אלא סבא של סבא שלו. ובכל זאת עליו לומר: 'הגדתי היום כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לתת לאבותינו. עליך לשמוח על חייך בארץ, כאילו אתה עצמך עלית אליה. אל תתרגל.
ושוב – עצים נותנים פירות. זהו דבר טבעי. כל שנה הוא קורה. אך התורה מורה לנו לשים לב לפלא הזה. ולקחת את הפירות הראשונים ולהודות עליהם. לשמוח בכל הטוב – למרות שאין הוא יוצא דופן או חריג כלל. אלא הוא פשוט טוב. ובסיומו של תהליך מופיע עוד ציווי. אשר אותו מביא רש"י.
השמחה האישית שלי בכל הטוב – צריכה להתפשט הלאה ולשמח אחרים.
את המילים 'עשיתי ככל אשר צייותני' אותם אומר מביא הביכורים- מפרש רש"י- שמחתי – ושימחתי אחרים. השמחה איננה שלמה – אם לא משתפים בה את הזולת.
לשמוח בטוב. להודות עליו. ולשתף בו את האחרים.
זוהי המצווה הפותחת את הפרשה שלנו.
(נכתב ע"י הרב אייל ורד, חבר הנהלת צהר)
תקציר הפרשה-
פרשת כי תבוא היא פרשה העוסקת במצוות ובריתות הקשורות לכניסת עם ישראל לארץ המובטחת ולחייו בה.
היא נפתחת במצוות ביכורים (הבאת ראשית פרי האדמה לבית המקדש), שם מצווה כל אדם לערוך מעין הצהרה היסטורית בפני הכהן, המתחילה במילים "ארמי אובד אבי", ומסכמת את כל סיפור יציאת מצרים וההתיישבות בארץ. לאחר מכן, מופיעה מצוות וידוי מעשרות, שבה מצהיר המעשר כי הפריש כדין את כל המעשרות המיועדים ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, ובכך הוא מטהר את רכושו.
משה מצווה על העם להציב אבנים גדולות בהר עיבל ולכתוב עליהן את כל התורה לאחר שיכבשו את הארץ. החלק המרכזי והדרמטי של הפרשה הוא מעמד הברכה והקללה, אותו מצווה משה לקיים לאחר כיבוש הארץ, בהר גריזים והר עיבל, כשמחצית העם מברכת על קיום המצוות והמחצית השנייה מקללת על עבירה עליהן.
הפרשה מסיימת בתוכחה חמורה וארוכה, המפרטת שורה של עונשים קשים ומפורטים שיבואו על עם ישראל אם יפרו את הברית ויזנחו את מצוות האל. התוכחה נועדה לשמש אזהרה חזקה, ומגיעה עד לתיאור גלות קשה ופיזור בין העמים.
שבת שלום!!