מסופר (בגמרא, מסכת עבודה זרה, י"ט) על אדם בשם ר׳ אלכסנדראי, שהיה מסייר בשווקים וצועק בהתלהבות:
“מי רוצה לחיות? מי רוצה לחיות?”
האנשים, סקרנים ומופתעים, נתקבצו סביבו.
אמר להם:
“מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב?
נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה.”
ר' אלכסנדראי משתמש במילים שמופיעות בספר תהילים (ל"ד, י"ג-י"ד). “מי האיש החפץ חיים”- אותם פסוקים שגם מהווים יסוד לספר שכתב (לפני כ-150 שנה) ר' ישראל מאיר הכהן, על הלכות לשון הרע. הספר מפרט את כל פרטי הלכות לשון הרע- מה נחשב לשון הרע? האם יש מקרים בהם מותר לומר משהו רע על מישהו אחר? ועוד.
בעקבות ספרו ועיסוקו הרב בתחום שמירת הלשון הוא כונה "החפץ חיים".
בפרשת בהעלותך, המסע של בני ישראל במדבר מתחיל. לקראת סוף הפרשה מתרחש אירוע מפתיע- מרים, אחות משה, מדברת על משה ובכך חוטאת בלשון הרע ונענשת בנגעי צרעת. המסע של בני ישראל נעצר וכולם נאלצים לחכות עד שמרים תתרפא. לפי פרשנים, מרים אמרה את הדברים מתוך כוונה לטוב ולא כדי להרע ועל אף זאת נענשה. ניתן ללמוד מכך על כך חשיבות הדקדוק בדיבור ושמירת הלשון.
הפסוק מתהילים הולחן ע"י הרב ברוך חייט בעת ביקור בירושלים באמצע שנות השישים, אומנים רבים ביצעו אותו וכיום הוא מוכר בבתים ישראלים רבים.