השיר "בין קודש לחול" של שחר הדר (לחן של אמיר דדון ובביצועו יחד עם שולי רנד) ממחיש לנו במידה רבה נקודות מתוך פרשת ראה. הפרשה נפתחת בפסוק: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". השיר מתאר בדיוק את החוויה הזו, ההתמודדות היומיומית של אדם מאמין שחי על הגבול הדק שבין הקודש לחול.
במדבר, חיי היומיום היו קשורים ישירות לקודש. כל בשר שנאכל היה קורבן שהוקדש לאל והחיים כולם התרכזו סביב המשכן. המציאות הייתה מציאות ניסית, דברים רבים התרחשו "מעל הטבע". בפרשת ראה, משה מבשר לעם על עידן חדש: ההפרדה בין קודש לחול. מעכשיו, עם הכניסה לארץ ישראל, יהיה מותר לאכול בשר גם מחוץ לבית המקדש, לא כתנאי להקרבת קורבן, אלא כ"בשר תאווה" לצורך הנאה.
זהו רגע מכונן, שיוצר לראשונה את הריחוק בין חיי הקודש לחיי היומיום. השיר מתאר באופן מדויק את הקושי והמתח שנוצר מהריחוק הזה. הוא שר על "האמת שמשתוללת בי", הרצון לקדושה ואמונה, מול העולם החומרי של ה"חול".
משה מבין שהמעבר הזה לא יהיה פשוט ולכן הוא נותן לעם כללים ומצוות שיעזרו להם לשמור על הקשר לקודש גם בתוך חיי החול. הדינים, החגים והציווי לעלות לרגל לבית המקדש- נועדו כולם כדי לגשר על הפער הזה. השיר הוא למעשה קולו של האדם המודרני שמנסה להגשים את הציווי הזה, מוצא את עצמו "בין קודש לחול" ומחפש את הדרך לחיבור אמיתי.