מבחן הצדק מול הצדקה
בכל מדינה הנותנת שירותי רווחה תמיד קיים הקונפליקט של הצדק מול הצדקה. מצד אחד, הצדק דורש שלא תהיה מדיניות רווחה מפליגה מדיי, אחרת גם אנשים שלא מגיע להם ליהנות מאותה רווחה ייהנו ממנה וימנעו מלהכנס למעגל העבודה. מדיניות כזו יכולה לעודד אבטלה וכדו'. במצב כזה, מעמד הביניים כמעט ולא ייהנה כלל מהטבות כלשהם, כי הוא נתפש כמי שיכול לדאוג לעצמו.
מצד שני, מדיניות רווחה מוגבלת, מגבירה את הפער החברתי ויכולה לגרום לאוכלוסיה החלשה מצוקה גוברת והולכת, לשחוק את מעמד הבינים ולהחליש אותו עד כדי ירידה מתחת לקו העוני ולכן ישנם אלו שמצדדים במדיניות של "צדקה", של נתינה גם למי שלכאורה אינו מוגדר כחלש.
בפרשה שלנו, אליעזר עבד אברהם, יוצא במסע למצוא אישה ליצחק בן אברהם, כאשר נקודת השיא של מסעו מתרחשת על יד באר המים שם עומד אליעזר עבד אברהם, ומחליט לערוך מבחן לנערות היורדות אל הבאר ולבקש מהן מים ומי שתציע מים לו ולגמליו היא הנבחרת לבן אדונו.
כאשר אליעזר בוחן את רבקה הוא עושה זאת בדרך מסוימת. רבקה ירדה כדי למלא מים למשפחתה ולחזור בחזרה, הזמן המתאים לכאורה לבקש ממנה מים הוא לפני שהיא ממלאת את כדה. אליעזר נמצא ליד עין המים, אך אליעזר שותק ומחכה שרבקה תמלא את המים, תעלה למעלה בעלייה ורק אז הוא רץ לקראתה ומבקש לשתות.
דמיינו לכם איך הייתם מרגישים לו הייתם נגשים לברז מים ולידו עומד מישהו ששותק, ולאחר שמילאתם את המים ועליתם במדרגות , פתאום הוא צועק לכם מלמטה, היי אתה יכול להביא לי מים? התגובה הראשונה שלנו תהיה במקרה הטוב, "מדוע לא ביקשת קודם?" מדוע גרמת לי לעלות את כל העלייה ועכשיו לרדת בחזרה עם הכד הכבד הזה ולמלא אותו שוב?
אליעזר גם לא מציע לה עזרה. הוא מבקש ממנה להשקותו, מתבונן בה רצה ממלאת וחוזרת ולא נוקף אצבע כדי לעזור לה. למרות כל זאת, רבקה מגלה לאליעזר שהיא עומדת במבחן של הצדק מול הצדקה ובוחרת בצדקה, בנתינה על אף שלכאורה לא מגיע לו בגלל התנהגותו.
לעומת רבקה, יצחק נתפש דווקא כמי שהולך בעקבות אמו שרה ומציין את מידת הגבורה, מידת הצדק של נתינה רק למי שמגיע לו. החיבור של שניהם יחד יוצר שלימות.
בסוף הפרשה מתארת התורה כיצד יצחק מכניס את רבקה לאוהל אמו, ושם נאמר "ויאהבה". בפעם הראשונה בתורה מוזכרת המילה אהבה בהקשר הזוגי, יש כאן שלימות המתבטאת בצדק של יצחק אל מול הצדקה של רבקה המתחברים יחד לדבר שלם. השלימות הזו מובילה לידי כך, שבפרשה הבאה הם מחליפים צדדים, רבקה אוחזת במידת הצדק ותומכת ביעקב, לעומת יצחק שאוחז במידת הצדקה ותומך בבנו הרשע עשיו.
רק מדיניות חברתית שתדע לשלב בין ה"צדק" ל"צדקה", בין הנתינה כהוגן ובין הנתינה גם שלא כהוגן, תצליח לקיים מדינה חברתית שלימה, שאינה מפספסת אף אחד.
(נכתב ע"י הרב אשר סבג, מצוות הנהלת רבני צהר)
תקציר הפרשה:
פרשת חיי שרה נפתחת במותה של שרה אמנו בגיל מאה עשרים ושבע, והיא הפעם הראשונה בתורה שבה מוזכרים חייה של אישה על פי מספר שנים.
אברהם מבקש לקבור אותה במקום מכובד, ורוכש את מערת המכפלה בחברון מעפרון החיתי, בעסקה מתוקשרת ומתועדת, ובכך הוא רוכש את נחלת הקבר הראשונה לעם ישראל בארץ.
לאחר מכן, אברהם שולח את מנהל משק ביתו, אליעזר, למסע ארוך לחרן במטרה למצוא אישה ליצחק בנו מקרב משפחתו הרחבה, כדי שלא יישא מבנות כנען.
אליעזר מגיע לבאר מחוץ לעיר ומבקש מה' סימן: האישה שתשקה גם אותו וגם את גמליו היא האישה הנכונה.
רבקה מופיעה, עונה בדיוק לסימן, ומגלה נדיבות יוצאת דופן. אליעזר פוגש את משפחתה של רבקה, ובמיוחד את לבן, ומציג את מטרת בואו ואת הנס שאירע לו בבאר. לאחר הסכמת המשפחה, רבקה מצטרפת לאליעזר ויוצאת איתו אל ארץ כנען. יצחק פוגש את רבקה בשדה כשהוא חוזר מתפילתו, מביאה אותה לאוהלה של אמו המנוחה שרה, והוא נישא לה ומוצא נחמה לאחר מות אמו.
הפרשה מסתיימת בנישואי אברהם להגר, הולדת שישה בנים נוספים ופרידה מן העולם כאשר הוא נפטר בגיל מאה ושבעים וחמש, ונקבר לצד שרה במערת המכפלה.
שבת שלום!!