עקידת יצחק בעיניים שונות: פרשנויות ומחשבות אישיות, מתוך פרשת וירא.

העקידות שאנו חווים בחיינו בחיים האישיים והלאומיים.

בְּיוֹם בּוֹ יִפָּתַח הַשַּׁעַר,
אֶפְרֹשׁ יָדִי לְאֵל עֶלְיוֹן.
וְכַאֲשֶׁר יוּנַף הַתַּעַר,
אוֹמֵר לוֹ אָנָּא זְכֹר אָדוֹן.
אֲדוֹן עוֹלָם, רַק אַל תִּהְיֶה שׁוֹכֵחַ,
הָעוֹקֵד, הַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

| אהוד מנור

ניסיון העקידה – צוללים פנימה

סיפור עקדת יצחק – הוא אולי הפרק הקשה ביותר לקריאה בתנ"ך.
לכאורה איזה מין אבא זה שמוכן להקריב את בנו למען אלוהיו? איזה מין אל זה שמבקש כזה דבר??

ע"פ חז"ל (במסכת אבות) ניסה האלוהים את אברהם עשר פעמים ואברהם אבינו עמד בכולם. בתורה לעומת זאת מפורש ניסיון אחד בלבד – ניסיון העקידה:"וְהָאֱ־לֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם…קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (כב, א-ב). אנחנו הקוראים יודעים שזהו ניסיון, אברהם לעומת זאת מבין זאת רק בסוף – ברגע האחרון מופיע מלאך האל ומונע ממנו את המעשה.

סיפור זה, על מורכבותו והשאלות שהוא מעלה זכה לפרשנויות והתייחסויות רבות לאורך כל הדורות ביצירה היהודית לסוגיה. על רקע המלחמה חלק מפרשנויות אלו מקבלות השנה עוצמה חדשה.

בדף לימוד זה, אתם מוזמנים תחילה לקרוא את סיפור העקידה (בראשית פרק כ"ב) ולחקור אותו. לאחר מכן, להמשיך לעיון בקטעי מקורות מגוונים, ממגוון עולמות תוכן – גלו כיצד כותבים שונים מתמודדים עם הסוגיות שמעלה סיפור עקידת יצחק ומה אתם חושבים ומרגישים בנוגע לכך.

חלק א' – מתעמקים יחד בסיפור העקידה (בראשית כב)

1.כדאי תמיד לקרוא ישירות מהתנ"ך. קראו את הסיפור בקריאה "יחפה" – כאילו זו לכם הפעם הראשונה, בלי ידע מוקדם על הסוף.
אם אין לכם תנ"ך זמין, אפשר להיעזר באתר זה או אחרים, או להדפיס עותקים למשתתפים.

2.נקודות שכדאי לשים אליהן לב:

·הביטוי "לך לך" (בפסוק ב) מזכיר את הקריאה הראשונה לאברהם בחרן (בפרק י"ב), כשהתבקש לעזוב את עברו. כאן, הוא מתבקש לוותר על עתידו.

·בפניית ה' אליו (פסוק א), אברהם עונה "הנני". כך גם עונה לבנו יצחק (פסוק ז) – "הנני בני". זהו המתח הגדול בין נאמנותו לאלוהים לבין נאמנותו לבנו.

·הר המוריה, מקום העקידה, הוא המקום שנקבע לדורות כמקום המקדש, ושמו נגזר מהסיפור הזה (פסוק י"ד).

3.דוגמאות לשאלות גילוי וחקירה:
מדוע אלוהים צריך ניסיון? האם אין הוא בוחן כליות ולב, מכיר את ברואיו ויודע כיצד ינהגו?
מדוע הסכים אברהם להקריב את בנו?
האם היה ראוי לאברהם שיאמר לאלוהים "אם אתה רוצה שאוכיח לך כמה אני אוהב אותך, קח אותי לקורבן, לא את בני"?
מיהו בעצם אברהם, צייתן או מהפכן?
האם ידע יצחק על המתרחש?
היכן הייתה שרה?
מהו המסר של הסיפור?
איך יכול אברהם לשמש מופת לדורות אם הדבר שהוא היה מוכן לעשותו הוא הדבר שנאסר בחומרה על צאצאיו?
האם יש משהו בסיפור שגרם לך לשאול שאלות על עצמך או על החיים שלך?

חלק ב' – העקידה בעיניים שונות: מסע בין פרשנויות ומחשבות אישיות

לפניכם מקורות מגוונים לקריאה במליאה או בזוגות.
מקורות דתיים, שירה והגות.

דף מקורות למשתתף כאן 😊!

זוהי הזמנה לשוחח ולשתף על העקידה ההיסטורית, וגם על "עקידות" שאנחנו חווים בחיים שלנו היום, בכל מה שקשור לחיים האישיים והלאומיים.
הנה הצעה לשיח בעקבות המקורות

שאלות להתחיל איתן:
1.איזו תחושה עלתה בך אחרי שקראת את כל המקורות? האם נגע בך משהו במיוחד?
2.לאיזה מקור התחברת במיוחד? למה דווקא אליו?
3.איזה מקור הרגיש לך הכי מעניין או מפתיע?

שאלות לחשיבה והשוואה:

1. על איזו דמות הכותב שם את הדגש – אברהם, יצחק, האיל או אלוהים? למה אתם חושבים שהוא בחר בה?
2. איך הכותב מתייחס לדמויות בסיפור? מה הגישה שלו כלפיהן?
3. מאיזו זווית הכותב רואה את הסיפור הזה?
4. איך הפרשנות של הכותב מתחברת עם הסיפור המקראי? יש קשר או שונות?
5. איזו שאלה הכותב מנסה לפתור או להבין כשמדבר על סיפור העקידה?
6. האם הכותב מקשר את סיפור העקידה לאירועים או סיפורים אחרים? איך זה מוסיף למשמעות?
7. האם הכותב מקשר את סיפור העקידה לסיפורים או אירועים אחרים? איך זה משפיע על איך אנחנו מבינים אותו?
8. איך הפרשנות הזו משנה את הדרך בה אני רואה את סיפור העקידה?

למנחה – רשימת מקורות בקצרה, עם כמה מילות הסבר:
(המקורות המלאים ב"דף למשתתף")

1.עקידת יצחק – ויתור על בעלות | הרב לורד ד"ר יונתן זקס

כאשר ציווה ה' את אברהם להעלות את בנו לעולה הוא לא דרש קורבן
אדם, אלא דבר אחר לגמרי. הוא רצה שאברהם יוותר על הבעלות על בנו. הוא רצה לכונן עיקרון יסוד הלכתי, עיקרון שלא ניתן יהיה להתפשר עליו: שילדים אינם רכוש הוריהם.

2.הירושה | חיים גורי

השיר פותח בהופעת האיל, מסוף סיפור העקדה, ובכך משנה את סדר האירועים המקראי. בבית השלישי עובר גורי מסיפור העקידה המקראי להשלכות עכשוויות, תוך רמז לשואה ולמלחמות ישראל, שבהן נאלצו אבות לפנות עורף לילדיהם כדי לשרוד או לשלוח אותם למלחמה. יצחק מכונה כאן "הילד", שם שמדגיש את גילם הצעיר של הנשלחים לקרב, וכך הופך לסמל לילדים-לוחמים שנעקדו במלחמת השחרור.

ואז בבית האחרון חוזר שוב לסיפור התנ"כי ומזכיר שיצחק חי חיים ארוכים. עם זאת, הסיום נותר טרגי: יצחק הוריש לדורות את "שעת העקדה", ומאז הם נולדים עם "מאכלת בלבם" – כגזירה מתמשכת של הקרבה וכאב.

כותרת אירונית: היא נותנת תחושה של ירושה טובה, אבל בעצם מדובר במאכלת – ירושה כואבת ולא חיובית.

ע"פ אתר דעת

3. אברהם ויצחק יצירת אמנות של נס עדי
עדי נס הוא צלם ישראלי. הצילומים מבוימים לפרטים הקטנים. תצלום זה הוא מסדרת סיפורי התנ"ך של נס. לפי נס המקבילה של העלאת בן לקרבן היא לדון אותו לחיי השפחה ועוני מחוסר יכול לספק לו את כל צרכיו. אין בתמונה סכין או איל, האב אינו מקריב הוא בעצמו הקורבן.

4. ילדים לא נולדים עם מאכלת בליבם | אמילי עמרוסי

מתכתב עם שירו של חיים גורי, ושואל האם ציונות היא עקידת הבנים?

5.הרב לאו משוחח על עקידת יצחק

הרב לאו שואל למה מזכירים בתפילות של ימים נוראים רק את ניסיון העקידה ולא ניסיונות אחרים בהם נתנסה אברהם

6. קורבנות הם ביטוי של אהבה | הרב לורד ד"ר יונתן זקס

עם התפתחות מושג האינדיבידואל יש פחות ופחות דברים שאנשים מוכנים עבורם להקריב משאבים או אפילו חיים

7. סיפורו של יצחק | ליאונרד כהן

במלחמת יום כיפור הגיע לאונרד כהן לישראל ושר לחיילים, למרות היותו פציפיסט. הוא אמר: "יהודי נשאר יהודי, עכשיו עת מלחמה, ואין צורך בהסברים. קוראים לי כהן, לא?"

שירו "עקידת יצחק" נכתב ב-1969, בעיצומה של מלחמת וייטנאם, והוא "משוחח" עם סיפור העקידה דרך עיניו של יצחק, ולא של אברהם.

הוא הולך עם האב, הצעדים שלו קטנים והוא צריך לרוץ. מתוך התיאור של ההכנה להקרבתו על המזבח, פונה יצחק אל כל אלו שמקריבים ילדים בימינו, ודורש מהם לחדול, בטענה שהם לא קיבלו חזיון נבואי ושהם אינם שליחים של האל אלא של תוכניותיהם השטניות.

לשיר הזה יש שני צדדים, הצד האחד והברור יותר הוא הצד ההומניסטי של כהן, הצד שרואה באמונה באל כוח של חמלה, אהבת אדם ואהבת חיים. לפי התפיסה הזו, השיר הוא קריאה של אדם מאמין אל האנושות בבקשה לא להרוג ולא לעשות רע בשמו של האל.

אבל יש גם צד שני שניתן למצוא לו סימנים בשיר הזה. מבלי לסתור את טענותיו כלפי מקריבי הילדים של ימינו, את אירוע העקידה שלו יצחק מתאר גם כאירוע בעל אנרגיה מיסטית גבוהה. נראה שאפשר לפרש את השיר גם בדרך שלפיה אברהם עצמו, בניגוד לשאר הרוצחים, אכן נשלח למשימה על ידי האל. …הקשר עם האל הוא אירוע מיסטי שהעוצמות שלו גבוהות כל כך שיש בהן גם אופל וכאב, ולא רק מסרים קלים וחיוביים.
(מתוך עמוד הפייסבוק של בי אבי חי)

8. אברהם מנסה את אלוהים | תמר אלעד-אפלבאום
אברהם יוצא לדרך בידיעה עמוקה שישוב ועם ידיעה עמוקה של מורכבות האירוע וכל זאת מתוך שליחות לדורות לעתיד

(אתר תנ"ך 929)

כתבה: יוכי נדבצקי, מחלקת הדרכה אגף פעילים צהר