(מילים ולחן: עקיבא תורג'מן)
השיר "לך לך" של עקיבא תורג'מן, ממחיש לנו במידה רבה נקודות מתוך פרשת "לך לך": הפרשה נפתחת בציווי המכונן שניתן לאברהם אבינו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". השיר משקף את הלך הרוח של אדם שנקרא לצאת למסע של אמונה וגילוי עצמי, מסע אל הלא נודע.
הציווי "לך לך" הוא לא רק הוראה גאוגרפית, אלא קריאה פנימית עמוקה: לעזוב את "המוכר והידוע", את המקום הבטוח של "בית אביך", ולצעוד אל עבר עתיד שאינו מובטח – "אל הארץ אשר אראך". זוהי דרישה לאמון מוחלט ולקפיצה אל תוך האמונה.
השיר מבטא את המתח בין הלבטים והפחדים שלפני הדרך לבין הכוח המניע של הציווי הפנימי, האמונה והרצון לגדול ולהתחדש. השיר מהדהד את הקול האלוהי שקורא לכל אחד מאיתנו לעזוב את האזור הנוח ולצאת למסע חייו הייחודי.
החיבור בין השיר לפרשה מלמד אותנו שהקריאה "לך לך" אינה רק ציווי היסטורי, אלא קריאה אישית ומתמדת לכל אדם: לצאת מאזור הנוחות, מההרגלים הישנים, ובעיקר – ללכת אחרי האמת הפנימית והאמונה.