הקדמה לפרשה (בעיקר למנחה):
בפרק י"ט של הפרשה, ישנם המון מצוות חברתיות. האסור לרכל, החובה להשאיר בפאת השדה שיבולים לעניים, לקום בפני זקנים ועוד. אך המצווה והפסוק המוכר ביותר בפרשה היא – "ואהבת לרעך כמוך". משפט אוניברסלי שמכתיב את הכלל הכי חשוב במצוות חברתיות.
פתיחה:
ניתן לפתוח את הלימוד עם השיר המובסס על סידורו של האר"י. לפני שהתחיל להתפלל היה האר"י אומר- "הריני מקבל עלי את מצוות הבורא, ואהבת לרעך כמוך…" ישנם כמה לחנים על המילים האלו אני מצרף את האהוב עלי מכולם, ששרים אותו גם בבתי הכנסת וגם במעגלי שירה מקודשת. https://www.youtube.com/watch?v=pS2_JZtA5Qc
התבוננות:
יש הרבה דרכים להגיד "ואהבת לרעך כמוך", לדוגמא "איש את אחיו יאהב", "אהוב את האחר" ועוד… לכן בוא נתבונן במילים וננסה להבין למה בחרה התורה לכתוב דווקא כך.
ניתן להדפיס מראש את המילים כל מילה על דף, דף A4 עם המילה "ואהבת" דף עם "לרעך" ודף עם "כמוך". להתבונן על כל מילה בנפרד ולדרוש את המילה. כמובן שהמילה המיוחד ביותר כאן היא "כמוך" כיוון שהיה ניתן לכתוב פשוט "ואהבת לרעך" וזהו. למה יש את התוספת הזו "כמוך".
העמקה:
הרמב"ם עונה על השאלה למה כתוב "כמוך" כך:
"הציווי שנצטווינו לאהוב זה את זה כמו שאנו אוהבים את עצמנו , ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי באמונה כאהבתי וחמלתי לעצמי, בממונו וגופו וכל מה שיש לו או שהוא חפץ, וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו, וכל מה שלא ארצה לעצמי או לידידי, לא ארצה לו כמוהו, והוא אמרו יתברך: ואהבת לרעך כמוך"
- האם ניתן לאהוב מישהו אחר כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו?
- ומה קורה עם אדם שלא אוהב את עצמו?
- איך העולם יראה עם נצליח לעמוד בציווי "ואהבת לרעך כמוך"?
כתב: דן בורג