פרשת ניצבים
השיר "כנפי רוח" של הרב קוק מבטא כמיהה עמוקה להתרוממות הנפש ולפריצת המגבלות הגשמיות והנפשיות.
פרשת ניצבים מגיעה בסוף ימי הגלות ומבטיחה את הגאולה ואת השיבה הרוחנית והפיזית של עם ישראל לארצו
("ושב ה' אלהיך את שבותך"). השיר מהדהד את המסר המרכזי של הפרשה: התשובה והגאולה אינן רק חזרה חיצונית, אלא תחייה פנימית רוחנית שתשחרר את הנשמה מ"כל הבל ומכל שוא" של הגלות ותשיב אותה למקורה האלוקי.
זוהי קריאה להתעוררות ולבחירה בחיים רוחניים ושלמים- "לבחור בחיים", לרצות להיות בגדילה ובהתקדמות תמידית.
שכל אדם יממש את הפוטנציאל שלו ואת הכוחות שקיימים בתוכו.
בן אדם,
עלה למעלה, עלה.
עלה למעלה, עלה, בן אדם.
עלה, למעלה עלה.
כִּי כֹּחַ עַז לָךְ,
יֵשׁ לָךְ כְּנָפִי רוּחַ,
כְּנָפִי נְשָׁרִים אַבִּירִים.
אֶל תכחש בָּם,
פֶּן יכחשו לְךָ.
דּרושׁ אוֹתָם – דרוש, בן אדם,
ויימצאו לך מיד.