איך בוחרים מנהיג
בפרשה מבקש משה למנות מנהיג-מחליף שיחליפו בבוא העת. ה' מצווה אותו על מינוי יהושע.
אומר הרבי מקוצק (על בסיס פירוש רש"י): משה סבר שהקב"ה ימנה את פנחס למנהיג, ומשה לא היה חפץ בו יען כי פנחס קפדן היה, ולכן רצה את יהושע "איש אשר רוח בו" שסובלן הוא ויודע ללכת עם רוח כל איש ואיש". (מפתיע שדווקא הרבי מקוצק, שנודע כקנאי וקפדן, שם לב לזה וכתב כך…)
שני עקרונות מרכזיים ניתן ללמוד מדברים אלו –
הראשון – על מקומן של התנהגויות קנאיות וקפדניות. ישנם מצבים שהתנהגויות כאלו נצרכות ואף מועילות. אך אין הן יכולות להיות נורמה קבועה – לא כהתנהלות של חברה ולא באפיון של מנהיג חברתי. המנהיגות הראויה היא דווקא זו הסובלנית והסבלנית, וכפי שמלמד המלבי"ם על החלפת אליהו הנביא הקנאי באלישע: הראה לו ה' לאליהו כי במחנה רוח ורעש ואש אין ה' בם, רק בקול דממה. וממנו ילמדו שלוחיו ונביאיו בל יסערו סער בל ירעשו רעש ובל יבעירו אש, כי ה' ישלח את נביאיו שיבואו אליהם בקול דממה, וימשכו את העם בעבותות אהבה ובדברים רכים…
השני – יש כאן הגדרת מנהיגות מאוד מעניינת, שמתכתבת עם מחקרים נוכחיים בנוגע למנהיגות. אם בעבר בעיקר התמקדו בתכונות השונות של מנהיג (כריזמה, ביטחון עצמי וכ') הרי שכיום נהוג לנסח פעולה מנהיגותית – "יכולת להניע אחרים להתעלם לפרק זמן מוגדר מצרכיהם האישיים ולפעול יחד להשגת מטרה משותפת, שהיא בעלת חשיבות לרווחתה ולעמידה במטלות של אותה קבוצת אנשים" (החוקרים הוגן וקייזר 2005). בעצם מדובר בתהליך מתמשך של שכנוע ולא פעולה של שליטה. אנשים, שמצליחים לגרום לאנשים אחרים לבצע את הוראותיהם מפאת כוחם או מעמדם הפורמאלי, אינם, בעצם, מנהיגים או אינם פועלים ב"התנהגות מנהיגותית". מנהיגות מתקיימת רק כאשר אחרים מוכנים לאמץ לפרק זמן מוגדר את מטרות הקבוצה כמטרותיהם האישיות. אם כך – פעולת השכנוע של המנהיג חייבת להיות מותאמת לרצון הפנימי של המונהגים, ועל המנהיג להתחבר למוטיבציה של כל איש ואיש.
וזאת דמותו של יהושע…
(נכתב ע"י הרב אלקנה שרלו, רב מחתן בצהר)