"שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֶן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ" פעילות למשפחות בנושא זמירות שבת
פתיחה למנחה
שמתם לב לשירים שליוו את נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית באולימפיאדת פריז?
דריה אטמנוב בתרגיל הסרט לצלילי "שיר למעלות"
נבחרת ההתעמלות בתרגיל החישוק לצלילי "אחד אלוקינו'"
וצמד השחייניות האומנותיות לצלילי "שלום עליכם מלאכי השרת".
בחירות שהן לא רק ישראליות אלא גם יהודיות מאד!
בשנה מיוחדת ומאתגרת זאת אנו נוטים למצוא מקור של כח בחזרה לשורשים, למקורות המשותפים ולמשמעות.
אז מהן בעצם 'זמִירות שבת'?
מנהג עתיק של משפחות רבות בכל תפוצות ישראל היה ועודנו להסב סביב שולחן השבת, ומעבר לאכילה המשותפת גם לשיר ביחד זמירות (שירֵי) שבת. פעילות משפחתית חמה וקרובה המתרחשת רק בשבת ולא בכל ארוחה משפחתית בימות החול, וכשחושבים על זה בעולמנו, אולי מימי משפחת פון-טראפ מ'צלילי המוזיקה'😊, מאד נדירה ומיוחדת!
הזמירות (שירי השבת) הם מקבץ פיוטים שנכתבו ע"י פייטנים שונים בתפוצות ישראל מזרח ומערב בעיקר בין המאות ה־14 למאה ה־17! הפיוטים מודפסים בכל הסידורים ומאורגנים לפי שלש ארוחות השבת (סעודת שבת בערב, שבת בבוקר ושבת אחר הצהרים) בסדר קבוע.
הלחנים לעומת זאת מתחלפים – ניתן למצוא לחנים בלקניים, ערביים או מארשים צבאיים הכל לפי הסביבה בה גרו היהודים. יחד עם היהודי הנודד, נדדו גם הלחנים וכך לחנים מאוקראינה התגלגלו לאמריקה או לארץ. מעקב אחר גלגולו של הניגון הוא לא פעם שחזור תולדות המשפחה ששרה אותו!
הצעות לפעילות:
1.ניגון קהילתי
בררו בקהילה מבעוד מועד, למי מהמשתתפים יש מנגינה מיוחדת שעוברת במשפחה ומושרת בשבת או בזמן מיוחד בשנה. בקשו מהם לשיר על הבמה או אפילו ללמד את הקהל. ואם יש לניגון סיפור מיוחד הרי זה משובח.
2.מיני קוּלולָם קהילתי
שירה משותפת מונחת – שירת המונים ללא הפקה מיוחדת כמו צילום או הקלטות, פשוט ללמד שני קולות ולשיר ביחד. ניתן להזמין אמן שיכול להוביל את האירוע (אפשר לקבל המלצה אצלנו)
3.כתיבת אקְרוֹסטִיכוֹן
פיוטי שבת רבים כתובים במבנה של אקרוסטיכון – צורת 'קישוט' לכתיבה שהייתה נפוצה בימי הביניים ובה האות הראשונה, בכל שורה או בית, יוצרת מילה חדשה. בדרך כלל המילה הייתה שם האמן המחבר / אותיות ה-א"ב כסדרם.
לדוגמא בפיוט חֲבִיבִי יָהּ חֲבִיבִי
הָאֵל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן / יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ הַנֶּאְמָן
אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ / שְׁלַח בֶּן דָּוִד וְיִגְאֲלֵנוּ
נָשׁוּב לְצִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ / וְנִשְׁלֹט בָּהּ בְּיָד רָמָה
שָׁמָּה נִתְאַסֵּף בְּעִיר הַבִּירָה / וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה
וְאָז נַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה / בְּבֵית שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ / וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלָךָ
וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ / שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
שם המחבר אשר מזרחי, שעלה לארץ אחרי מלחמת שששת הימים, מופיע באות הראשונה של כל בית.
פעילות:
1. בחרו (כל משפחה בפני עצמה) מנגינה של שיר אהוב
2. חברו לו מילים חדשות כל שורה מתחילה באותיות של שמכם הפרטי או שם המשפחה. או התחילו כל שורה באות הא"ב לפי סדר שורה ראשונה פותחת באות אלף, השנייה באות ב' וכן הלאה.
3. שתפו בשירים המשפחתיים החדשים שיצרתם!
4.אגדה לשבּת
אחד השירים המפורסמים של שבת הוא פיוט 'שלום עליכם', פיוט שנוהגים לשיר כאשר חוזרים הביתה מבית הכנסת בערב שבת (שישי בערב). הפיוט מבוסס על אגדה ממסכת שבת (קיט ע"ב), המספרת שלאחר תפילת ערבית של שבת, שני מלאכי שרת מלווים את האדם בדרכו אל ביתו, וכאשר הם נוכחים לדעת שהכל בבית מוכן וערוך לשבת, הם מברכים את יושבי הבית. בני הבית משיבים להם בברכה ובהזמנתם אל הבית, ומבקשים את ברכתם.
וזה לשון המדרש:
רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר:
שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֵת לְבֵיתוֹ, אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע.
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּתוֹ מֻצַּעַת,
מַלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ,
וּמַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ;
וְאִם לָאו – מַלְאָךְ רַע אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא לְשַׁבָּת אַחֶרֶת כָּךְ,
וּמַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ.
(בבלי, מסכת שבת דף קיט עמוד ב)
רעיונות לפעילות סביב המדרש:
1.ספרו לקהל את המדרש
2.שירו ביחד את הפיוט או לימדו מנגינה חדשה(למגוון לחנים מתפוצות שונות אפשר למצוא באתר הפיוט או ביוטיוב)
3.המחזת השיר
4.הדפיסו את מילות השיר (להדפסה גודל 5A) וקשטו את המילים לתמונה. אביזרי קישוט בהתאם לגיל מתאים לבוגרים וגם לצעירים. (החל מטושים וכלה באביזרים מהטבע, כתיבה על חמסה מעץ לבית מחנויות פנאי ועוד)
5.בחרו כמה מילים מתוך הפיוט וכתבו מהם פיוט חדש שלכם.
6.הזמנה לקהל לקראת הליכה הביתה – כל אחד מוזמן לבחור לעצמו שני מלאכים שילוו אותו הביתה. את סוג המלאכים שהוא צריך – מלאכי פרנסה, מלאכי בריאות, מלאכי עצה טובה…
5.אז מה כתוב פה? (משחק)
רבות מזמירות שבת כתובות בלשון שלא תמיד מובנת לנו כיום או בשפה הארמית. האם תדעו להצליב בין השורה בארמית בפיוט 'יה רבון' לשורת התרגום הנכונה? הדפיסו את הדף ושחקו
6.אותה הגברת בשינוי אדרת
אחד הדברים שמאפיינים פיוטי שבת שלאותם מילים יש כמה לחנים שונים באופיים וממקורות שונים.
נסו לקחת מילים של פיוט ולשיר אותו בלחנים שונים לגמרי. עתיקים או מודרניים. למשל נסו לשיר את הפיוט 'דרור יקרא' פעם אחת במנגינה של 'שקיעה נוגה' (ערב עירוני) יוסי בנאי ופעם שניה בלחן של 'דו רה מי' מצלילי המוסיקה.
איך ההרגשה?:)
7.ראש בראש (משחק)
מתחלקים לשתי קבוצות. כל קבוצה בתורה צריכה לומר שם של שיר שבת (למשל צור משלו, דרור יקרא, אשת חיל או שירים אחרים שהשבת מוזכרת בהם). הקבוצה המנצחת היא זו שאומרת שם של שיר בעוד לקבוצה היריבה נגמרו הרעיונות.
8.ציטוטים להקראה (מיני רבים), המשקפים את הכח הפסיכולוגי והרגשי של המוסיקה והניגונים:
טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון,
כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד מאוד
ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך.
ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו
יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו.
כי מעלת הניגון אין לשער"
(ר' נחמן מברסלב, שיחות הר"ן, רע"ג)
בסתיו תמיד בסתיו חוזרים אלי קולות
שעם הזמן חלפו אבדו כבר ואינם
והם נושאים איתם זמירות חג ותפילות
והם נושאים איתם עולם שנעלם
אבל עמוק בלב נפשי תמיד חוזרת
אל דוכנים של שוק וממתקי סוכר
רומנסות רחוקות שאריות מסורת
וערמונים של אש בטעם חורף קר
אני זוכר תרנגול כפרות
ציפור קטנה על גג
מלאכים מטיילים על קירות
מפה לבנה בכל חג
(מילים יוסי בנאי, לחן מירה שטרית 'תרנגול כפרות')
הייתי כבן 33 כאשר שמעתי בפעם הראשונה את שירתה של משפחה יהודית על יד שולחן שבת. התפלאתי: כיצד ייתכן שיש עוד דבר כזה בעולם? הרי אפילו בשנות נעורי בכפרי הונגריה קשה היה למצוא התכנסות כזו, שירה ספונטנית ובלתי מאורגנת. וכל זה בפריז! האדם המודרני התרחק מן השירה, אפילו החיילים אינם צועדים כבר בליווי שירה, וזִמרת שיכּורי הפונדק נעשתה נדירה אף היא.
מארחיי הסבירו לי שאֵלו זמירות שבת שמילותיהן כתובות בסידור התפילה. מזה הבנתי שהפיוטים הללו עתיקים הם בוודאי. הלחנים, לעומת זאת, נראו לי חדשים הרבה יותר. כאשר הוזמנתי למשפחות אחרות (אף הם יהודים צרפתים ממוצא אלזסי) ראיתי שהלחנים מתחלפים קצת, ושלכל משפחה אוצר של כחמישה לחנים על אותו הפיוט. אז החלטתי שאם גם לי תהיה משפחה, אחבר גם אני לחנים משלי על הפיוטים הללו, וכך עשיתי כעבור מספר שנים.
(אנדרה היידו היה מלחין ואתנומוזיקולוג ישראלי. חתן פרס ישראל (1997))
כתבה: יוכי נדבצקי, מחלקת הדרכה אגף פעילים צהר